top of page

משהאל נולד בשנת 1990 ברמלה ובילה בה את ילדותו. הוא היה ילד חברותי ושובב שאהב לתרום מעצמו למען הזולת. משהאל, אוהב אדם וארץ, שאף לשרת בצבא במקום משמעותי לביטחון ישראל ובשנת 2009 התגייס לסיירת צנחנים. לאחר שחרורו החליט משהאל להפוך את אהבתו למדינה וההגנה עליה למקצוע ולהצטרף ליחידה המובחרת ביותר בתחום – הימ"מ. משהאל עבר את הגיבוש ואת קורס הלוחמים והצטרף כלוחם בצוות הקופים, צוות שהיה למשפחה. במהלך שירותו ביחידה עבר משהאל הכשרות נוספות ושימש בין היתר כפורץ וחבלן.

בפברואר 2020 יצא משהאל לקורס קצינים בבה"ד 1, אותו סיים בהצטיינות. משהאל הגיע לקורס הצה"לי לאחר שנים של ניסיון כלוחם ולמרות הפרש הגילאים בינו לבין החיילים – משהאל מעולם לא הראה עליונות על אחר ותמיד חלק את מקצועיותו עם עמיתיו. הוא ייעץ להם, שימש להם משענת ותמיד חייך לכולם. בקורס קצינים הכיר את רעייתו, שחר, והם מיד התאהבו. השניים נשאו בספטמבר 2022.

לאחר הכשרתו כקצין, חזר משהאל לימ"מ כמפקד הצוות שבו שימש כלוחם. העובדה שמשהאל חזר לצוות כקצין, לא שינתה את יחסו ללוחמים - הם ידעו שלנגד עיניו נמצא בטחון המדינה, טובת המשימה וטובת אחיו-לוחמיו. לוחמיו מספרים שתמיד רצה להגשים את משאלותיהם: "הוא תמיד אמר 'אין בעיה', רשם ביומן ואחר כך שבר את הראש איך לגרום לזה לקרות".

משהאל לחם במאות מבצעים סודיים, בישראל ובשטח אויב, במסגרתם סיכל מחבלים טרם יציאתם להתקפה וכן רדף אחרי מחבלים בני עוולה לאחר ביצוע זממם. במבצעים בהם השתתף סוכלו מאות פיגועים בשלביהם השונים, לעיתים רגעים לפני מימושם - כל זאת כדי שאזרחי ישראל יוכלו לחיות במדינתם בבטחה.

 

בבוקר שמחת תורה התשפ"ד, ה-7 באוקטובר, יצא מביתו, חבר ללוחמיו, ויחד הם מיהרו דרומה להילחם במרצחים. הצוות נלחם בתעוזה ובאומץ לב בעשרות מחבלים שהגיעו לצומת שער הנגב. משהאל נפל בגבורה יחד עם אחיו הלוחמים דרור אלטון ובר סיון.

 

אלוהים נגע במשהאל. אור של ממש קרן ממנו.
עלם חמודות, גבוה, חזק, שקט, סמכותי. תמיד כשהייתי לצדו של משהאל שררה בי תחושה של
ביטחון. הכל בסדר. הכל בשליטה.
למשהאל היה חוש הומור בלתי נדלה, שובב עם חן אין סופי. קשוח וקשה מבחוץ, רך ומתוק מבפנים.

לעצמי אמרתי, הנה דוגמא לטובי בניה של האומה שלנו. אם הוא שם, ביחידה המיוחדת הזאת,
אם הוא דוגמא למי ששם, אז אנחנו בטוחים.
ההודעה האיומה אתמול שברה את ליבי ונחמה אין. כאב חד, חותך.
הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים?
משכמו ומעלה היה משהאל, גיבור ישראל.
אנו מצויים במערכה על עצם קיומנו. האויב הערבי המר, שטבח משפחות שלמות אתמול מבית
לבית, שכולא בכלובי בעלי חיים ילדים קטנים שבויים, אויב רצחני ובן מוות, נבלם אתמול
בגבורתם של משהאל וחבריו.
אנו ננצח, נכריע ונשמיד את האויב ונקיים את נבואת הנביא ישעיהו ס, י״ח:

לֹא-יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ, שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ; וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה.

משהאל - תמיד הראשון להעז ולהגן, יפה תואר ויפה נפש, חייכן ושנון, מקצוען אמיתי, צנוע וחסר פחד.

וכגודל הערכים והמידות שלו, כך גם גודלו הפיזי, שני מטר לכל כיוון, משקיף עלינו מלמעלה, אך גם זריז ויציב (והוא היה רוצה שאוסיף – חתולי).

למשהאל לב ענק, אכפתי ומתחשב, תמיד רואה את הצוות והחברים לפניו.
מחושב, שקול וקר רוח. אם כל זה לא מספיק (ויש עוד הרבה מה להוסיף) משהאל היה אדם פשוט. אדם השמח בחלקו, ונהנה מהרגעים הפשוטים.

משהאל היה מגיע להתאמן פה במועדון, מתלבט איתי לפני 'מה אני ארוויח עוד אימון?' זה לא להתאמן, לעשות, לתפור - אלא להרוויח.

פותח את הבוקר עם קפה שחור ושותה עוד אחד בהגעה לאימון, בדרך כלל מאחר בכמה דקות, מדבר בכל החימום וההסברים, ומסיים ראשון את האימון. וכדי שבכלל יהיה מרוצה ושמח, הולך 'ללעוס' משהו אחרי או לשתות איזו בירה.

למשהאל לקח שנה לשכנע אותי להצטרף להתאמן איתו במועדון. על כל משקולת שהרמתי הוסיף לי עוד שבע, הכריח אותי לצאת לריצות עם ווסט, לא נתן לאף מאמן לתקן אותי או לתת טיפים והקפיד שנהיה צמד. לפני ההזנקה תמיד הזכיר לי שאנחנו צריכים להגיע ראשונים. הייתי אומרת לו שאני רבע ממנו וכמובן שזה לא עניין אותו.

מבחינתו אין מצב שהוא לא מסיים ראשון, ואם סיים שני – זה אומר שהראשון רימה וספר פחות.

לא משנה איזה תרגיל וכמה משקל, משהאל היה מבצע אותו בקלילות, 'ג'יגג'וג' כמו שהיה אומר, עם טיפת זיעה ענקית שנוזלת לו על האף עד למטה. לפעמים בתקופות קשות של עבודה ופעילויות, חשבתי אולי יתאמן יותר בקלילות, אפילו יוותר לעצמו לאור העייפות. אבל לא, משהאל עשה כל דבר בחיים בצורה הטובה ביותר, לא היה לו פחד, או קול פנימי של 'לא יכול/לא אפשרי', תמיד ניפץ כל תקרת זכוכית, אם זה בחיים או במספר חזרות חתירה במכונה. אז איך נזכור את משהאל? בפשטות. נתאמן, נלעס משהו, נשתה בירה ונהיה ביחד. אני בטוחה שזה מה שהוא היה רוצה, ובעיקר - שבאמת תיהנו.

משהאל יזם מסורת שנתית ומרגשת לחג הפורים, לוחמי היחידות המיוחדות המחופשים לגיבורי על גולשים מגגות בתי החולים ומפתיעים את הילדים המאושפזים. גיבורי העל מחלקים משלוחי מנות, משחקים עם הילדים, משמחים אותם ועוזרים להם להפיג את הכאב ולו לכמה שעות.

נרות זיכרון

יצירת קשר

bottom of page